מכונות לנגרות מסורתית:
כל מה שחשוב לדעת
מכונות הן חברות שלך! כל עוד אתה מבין אותן, מכבד אותן, מכבד את עצמך, ומוצא מכונות טובות. כפי שקרנוב אמר, אם יש לי את האפשרות, למה שלא אעבוד עם מכונות?...
אבל כן, העבודה איתן באה לא רק במחיר כספי ומחיר נדלנ"י, אלא גם במחיר תשומת לב גבוהה כדי לא לפשל את העבודה או חס וחלילה להיפצע. פשוט חייבים להיות במודעות אחרת עם החיות האלה, לשמור עליהן ולרסן אותן בהתאם לצרכים שלנו בעבודה.
אני מתחבר לגישה הזאת ומאמין ואוהב את השילוב הזה של מכונות מתוקות וטובות שמקדמות אותי בעבודה, נותנות תוצאות יפות והולכות בד בבד עם העבודה הידנית (שכמובן אין לה תחליף בהרבה מובנים).
אצלי בסטודיו יש חדר מכונות נפרד מחדר השולחנות המסורתיים בו נעשית העבודה הידנית. זה מאפשר הפרדה של הרעש והאבק, עבודה מקבילה עם התלמידים ללא הפרעה, וגם mindset אחר לכל חדר.
מכונות נגרות מומלצות:
מסור סרט (Bandsaw)
אם הייתי חייב להשאר רק עם מכונה אחת, היא היתה מסור הסרט, בלי לחשוב פעמיים. במיוחד בזכות האפשרות לפריסות עומק בצורה קלה (להדיל ממסורים ידניים) ובטוחה (להבדיל ממסור שולחן). עם שאר הפעולות אני יכול להסתדר ידנית.
עם מסור הסרט אני חותך גם פורנירים בעובי 2.5 מ"מ אם אני רוצה ממש לנצל קורה מיוחדת - מסור מכוון היטב, עם להב טוב, יכול לעשות נפלאות. בנוסף אפשר לחתוך קימורים וצורות שונות. כמעט תמיד, המסור הזה הוא התחנה הראשונה שלי כשאני מפצל את הקורה לחלקים גולמיים קטנים יותר (מה שנקרא "RESAWING") בקלות וביעילות.
יש לי שני מסורים, גדול וקטן. הגדול יותר, בו נעשה רוב השימוש - SCM MINIMAX S45N קניתי חדש מהיבואן ("אקספורדיה"). אחלה מסור, פשוט, תופס מהירות מיידית, עם מנגנון עצירה חשמלי במנוע (עצירה מלאה תוך כמה שניות). מותקן עליו להב גרמני עם שיני וידיה (CARBIDE) ששורד עידנים וחותך להפליא. יקר יותר מלהבים רגילים אבל כל כך שווה את זה.
את המסור הקטן (ELECTRA BECKUM, גרמניה שנות התשעים) קניתי יד שנייה ושידרגתי עם סטים חדשים של מיסבים שתומכים בלהב (משפר את איכות החיתוך פלאים. אם אתם מתעניינים בתהליך מוזמנים להתייעץ איתי). אפשר למצוא פנינות ישנות - כל מה שמשנות התשעים המוקדמות ומטה הוא בדרך כלל טוב, ואולי אפליו מדהים. ב INSIDE PASSAGE בקנדה עבדנו עם מכונה יצוקה ושינה, לא מאד גדולה, עם מנוע יחסית חלד אבל גלגלים כבדים שעשתה עבודה מדהימה.
That being said, הייתי נמנע ממפלצות גדולות וכבדות שגם לא בנויות לשאיבת אבק טובה. גם הייתי נזהר ממכונות שהוזנחו (המקרה המצוי ברוב הנגריות הישנות) שלא ברור מה מצבן, אתם לא רוצים חתול בשק. מסור סרט הוא יחסית מכונה רגישה שדורשת הבנה וכיוונון עדין שפשוט לא אפשרי אם המכונה פרימיטיבית מידי או במצב רע.
לגבי מסורים חדשים, אל תתפתו למסורים זולים. עדיף לחפש יד שניה, או להשקיע במסור ממותג טוב. אם אין לכם מסור סרט, תקפצו מידי פעם למישהו שיש לו, ותמשיכו לעבוד בבית. או שחממו את השרירים ותלמדו לפרוס ידנית...
בגדול, הזהרו ממותגים זולים.
מסור הסרט שלי. לב חדר המכונות, אפשר לטעון.
מקצוע עליון (מיישרת):
שני בתור, ולא סתם - היכולת ליצור שטח פנים ראשוני שטוח לחלוטין, ופאה אחת ישרה ומקבילה אליו - בעניין של שניות - היא מדהימה בעיני ומאפשרת לנו להתקדם יחסית מהר לשלב יצירת המחברים (לכן המיישרת נקראת באנגלית "Jointer"). זוהי התחנה הראשונה (אחרי פיצול ראשוני של הקורה) כדי להתחיל ליצור רפרנסים מהם אפשר לפרוס פרוסות קטנות יותר, ליצור משטחים מקבילים וכן הלאה.
במשך כמה שנים כאן בארץ מה שהיה לי זה מכונות קומבינציה יצוקות, כבדות, משנות השבעים, שעושות את העבודה לגמרי. מדי פעם אפשר למצוא כאלה למכירה בארץ ביד שנייה (ממליץ להתרחק מהמכונות החדשות הזולות).
בגרסה הקלאסית, למקצוע חשמלי יש כמה להבים ישרים (2 או יותר, מנסיוני גם 2 עושים עבודה מצוינת אם הם מושחזים כמובן), שמותקנים באופן מדוייק בגליל שמסתובב מאד מהר. ככה זה היה במשך שנים, עד שהמציאו את התוף הספירלי. הוא פשוט טוב יותר בכל מובן, אמנם יקר יותר, אבל לא באופן מחריד, ודי מהר הוא מכסה על ההוצאה וחוסך מלא התעסקות ועוגמת נפש, כי לא רק שההתקנה קלה והגובה של הלהבים הספירליים נתון מראש, אלא גם שהמכונה שקטה הרבה יותר, פינוי השבבים יותר אפקטיבי, והחיתוך נקי יותר (תכונה שימושית מאד בעצים בעייתיים שנוטים להקרע אם מקציעים נגד כיוון הסיבים.
היום יש לי מקצוע חדיש יותר, רחב (40 ס"מ), בעל להבים ספירליים של חברת Hammer.
המקצוע העיקרי שלי: עליון\תחתון ספירלי, רוחב 40, HAMMER אוסטריה
מקצוע תחתון (מקצוע עובי):
האח של המיישרת, יוצר שטחי פנים ישרים ומקבילים לאלה שעשינו על המיישרת. חשוב להדגיש - מקצוע עובי לא מיישר את הקורה אם היא עקומה. הוא יודע רק "להעתיק" מה שיש בצד התחתון של הקורה שמזינים אליו. כלומר, חייבים קודם לעבוד על המיישרת ורק אז לעבור להקצעת עובי מקבילה.
זוהי מכונה שיכולה לבוא גם בגדלים קטנים (מה שנקרא "מקצוע קוביה", יש כזה נפוץ של חברת DEWALT) שמתאימים לנגרים חובבים שאין להם רצון או מקום לשים מכונה כבדה נוספת, במיוחד לא מקצוע עליון שהשולחנות שלו תופסים הרבה מקום. במקרה כזה, אפשר ליישר ידנית קודם משטח ראשון, גם אם לא באופן מושלם, ולהשתמש בו כרפרנס למקצוע העובי. דרך עבודה נפוצה ולגמרי מקובלת.
מאד נפוץ גם לעבוד עם מכונות משולבות - מקצוע עליון+תחתון, במקום מכונות נפרדות. היתרון הגדול הוא כמובן מקום, ותקציב. החסרון הוא מעבר קצת מסורבל בין המצבים, ושאי אפשר לעבוד במקביל על שתי מכונות נפרדות.
המקצוע הגדול שלי הוא מכונה משולבת, ואין לי כרגע כוונה (או מקום למען האמת) להביא מקצוע עובי רחב נפרד. אולי ביום מהימים.
מה שכן, יש לי מיישרת קטנה נפרדת (של חברת CRAFTSMAN האמריקאית, מצאתי מישהו שהביא אותה איתו מארה"ב) שנותנת מענה לרוב צרכי ההקצעה (למעט לוחות רחבים), אפילו שהלהב שלה הוא ישר וקלאסי כמו שהזכרתי מקודם. אני נותן ללהב השחזה ידנית קלה נוספת וזה מאד משפר את איכות החיתוך.
ואפילו מקצוע עובי חמוד וישן ברוחב לא רע שעובד נהדר אבל קצת רועש, יושב בפינה ומחכה לשיפוץ נרחב יום אחד...
תמונה מהסדנה הקודמת שלי. בחזית: קומביניר של חברת לורם הצרפתית (כולל מקדחה אופקית). באמצע: מסור שלוחן בסגנון אמריקאי (בלי עגלה) של חברת הארווי. ברקע מאחור : מקצוע עליון+תחתון (ומקדחת צד) של רובלנד (כמו הלורם, גם היא משנות ה-70).
מסור שולחן (Table Saw)
להב עגול ומהיר שנותן חיתוכים נקיים ומושלמים, גם לאורך הסיבים וגם בקצוות (גדע), חותך מגרעות ישרות, זוויות מורכבות ועוד שלל שימושים. כלי נהדר!
אך אליה וקוץ בה - גם כלי מסוכן שרוב פציעות נגרות המשמעותיות קורות אצלו. KICKBACK היא תופעה מוכרת ונפוצה שצריך להזהר ממנה, ואם עובדים נכון זה לא יקרה. צריך הכשרה טובה בזה, כמו בקורס אצלי, או אצל מישהו שאתם סומכים עליו. לאצבעות שלכם אין מחיר.
אם תסתכלו אצל רוב יוצרי התוכן היום (יוטיוב בעיקר), מסור השולחן תופס מקום הרבה יותר גדול מאשר מסור הסרט. בסופו של דבר אני חושב שזה תלוי בסוג העבודה: האם אני עובד עם לבידים וחומרים למיניהם שהם לא עץ גולמי, ואז ברור שמסור שולחן הוא העיקרי בשבילי; או שאני עובד עם לוחות עץ גולמי ואז בעיני אין תחליף למסור סרט, וחבל שלא עובדים איתו יותר (אגב, זו הסיבה שאני עובד עם מסור שולחני בסגנון אמריקאי ללא עגלה- אני לרוב לא צריך אותה. קיצורי קורה ראשוניים אני עושה עם מסור סרט\ מסור ידני\ מסור עגול נייד\ ג'יגסו, וממשיך משם).
לפעמים זה פשוט עניין של חינוך והכרה במה שמסור סרט מסוגל לעשות לעומת מסור שולחן. עם זאת, ברור שכיף להיות מסוגל לחתוך קצוות (גדעים) ישרים לחלוטין באורכים קבועים, פעולה שמסור הסרט לא מצטיין בה במיוחד. גם אותה אפשר כמובן לבצע ידנית, אבל שוב, מסור שולחן הוא כמו מסור ידני ןמקצוע ידני על דלק טילים :).
אני עובד גם עם Dado set במצבים מסויימים כדי לפנות הרבה חומר במהירות וביעילות ליצירת מחברים. זה תחליף מעולה לרוטר כשאפשר - ההזנה קלה יותר, בטוחה יותר, והתוצאה נקייה יותר. עם סט להבים למגוון לפעולות שונות ואפשרות להטיית הגובל והלהב, מסור השולחן הוא בחלט סוס עבודה שפותר המון בעיות ומשאיר אחריו משטחים חלקים, ישרים ועקביים.
מה שכן, גם אם המסור עובד טוב, הלהב שלו נקי ומושחז והכל יוצא ישר, אני בכל זאת עובר על הקצוות עם מקצוע ידני כשצריך בשביל להגיע למחבר מושלם ובטח כשרואים את הגדע כדי להוציא באמת את היופי שלו. אין תחליף לעץ חתוך עם להב ידני מושחז. ממש אפשר לראות איך הצבע פתאום מתגלה, לעומת הצבע האפרפר\לבן שהמסור החשמלי משאיר.
לגבי חיתוכי אורך מקבילים (rip cut) - לפעמים אני עושה אותם על מסור השולחן עם הגובל המקביל, אבל לרוב זו שוב פעולה שאני מעדיף לעשות על מסור הסרט. מסור השולחן הוא חיוני מאד לביצוע חיתוכים בעלי זוויות מורכבות, כמו בבניית כסאות למשל. אגב העוצמה של המסור הזה, למיטב ידיעתי היא גם האחראית לרוב הפציעות בנגרות, והייתי אומר שמכל המכונות אני נותן לה הכי הרבה כבוד ותשומת לב כשאני עובד.
אני משתמש במסור שולחן של חברת HARVEY בסגנון אמריקאי (ללא עגלה). ובקרוב מאד - יגיע אלי מסור SAWSTOP בטיחותי מאד ש"תירוש מלאכת עץ" התחיל לייבא, בשורה גדולה בעיני.
מקדחת עמוד (Drill Press)
מכונה פשוטה שמבטיחה דבר פשוט אבל אלמנטרי - חורים עקביים ואנכיים. גם כאן זהו תחום בו המכונות הישנות והטובות הן עדיפות על האפשרויות החדשות (לפחות כאן בארץ). את שלי, מתוצרת אנגליה שנות 80-90, מצאתי יד שניה ושיפצתי קצת, והוספתי גם פוטר לנעילה ופצתיחה מהירים ללא מפתח. עובדת מצויין.
אנקדוטה קטנה, הזמנתי לפני כשנה מקדחה גדולה וחדשה שהיתה נראית טוב בתמונות, חברה גרמנית, ואמרתי יאללה נלך על משהו טוב (הרבה זמן היתה לי מקדחה קטנה שולחנית וכבר רציתי שדרוג). כשהיא הגיע, מדבקת "made in china" היתה מודבקת על החזית, וגם הכלי היה כזה. התקשרתי וביקשתי שיבואו לקחת את זה בחזרה. וזמן קצר לאחר מכן מצאתי את שלי, כי הייתי נחוש והסתכלתי כל הזמן ביד 2....
המקדחה שלי, מוקפת עצים טובים
מקדח צד (בוייר):
אחרי ההתנסות שלי איתה בקנדה, אני לא יכול לדמיין את העבודה שלי בלעדיה. מעולה ליצירת מורטיסים מהירים, מדוייקים ועקביים, לקדיחת חורים ליצירת מחבר דיבלים, ובאופן כללי למגרעות למיניהן. עם סט טוב של מקדחים וכרסומים זו מכונת קסמים.
יש כאלה חדשות שהן לדעתי יקרות מידי ולא בהכרח טובות יותר ממקדחות ישנות שמידי פעם מופעיות בשוק היד השנייה. האמת היא שלקח לי הרבה זמן למצוא את שלי כי חיפשתי משהו במצב יחסית טוב ולא גדול מידי. אבל בסוף מצאתי את האחת :) לא כתוב עליה את שם היצרן אבל אני משער שהיא מאזור שנות השישים-שבעים, והיא יצוקה ומעולה (סימן טוב הוא שולחן ה XYZ שזז בתוך מגרעות מברזל יצוק בצורת זנב, להבדיל מגלגלים).
מקדחת צד (Horizontal Mortiser)
רוטר שולחני (Router Table)
עוד כלי שתופס שימוש נרחב מאד בנגרות הנפוצה (אמריקאית), ואצלי תופס מקום יותר קטן, אבל חשוב מאד בכל הנוגע ליצירת מגרעות, בעיקר מגרעות לגב של ארוניות \ מסילות \ חריצים לתחתיות מגירה וכדומה. הוא מאפשר יצירת מגרעות עם נקודות התחלה וסוף באמצע העץ, מה שלא אפשרי עם מסור שולחן. נגרים מסורתיים עובדים עם מקצועת רוטר ידנית או מקצוע כתף לצרכים כאלה - אישית אין לי אותם כי אני מסתמך כמעט לחלוטין על המכונה הזאת - זה מהיר מדוייק ונפלא. אם כי, צריך להיות זהיר, מדובר בסל"ד גבוה ואפשר לעשות נזק לעץ די מהר, וגם לידיים חלילה- עוקבים אחרי כללי הזהירוטת הבסיסיים.
אני משתמש בשולחן\עגלה שבניתי, שמותקנת בו מעלית רוטר של חברת INCRA הקנדית. במעלית מותקן מנוע רוטר ייעודי לצורך הזה. המתנתי כמה שנים עד שמצאתי מישהו שהביא את כל הסיפור הזה לארץ בייבוא אישי מאנגליה. נכנס למזוודה, סתם שתדעו ;)
שולחן הרוטר שלי משמש גם כאחסון לכל מיני קופסאות עם כל מיני דברים שאני צריך בהישג יד קרוב למכונות
שואב
אמנם לא מכונה לעיבוד עץ אבל מאד לא מומלץ \ בלתי אפשרי לעבוד בלעדיה.
אחרי הרבה גלגולים והתנסויות בתחום הזה אני מאמין שצריך שואב ייעודי למכונות נגרות, לא אלתור עם כל מיני שואבים קטנים. יש שואבים חדשים לנגרות שהם לא גדולים או יקרים מידי, הם שקטים ויעילים מאד, ומיועדים לפינוי כמויות גדולות של שבבים ואבק עץ, עם קוטר צינור שאיבה גדול (4"). אל תתפשרו בקטע הזה, למען הבריאות ולמען נוחות עבודה וסביבה נעימה.
פתרון טוב לנגריה הביתית הוא שואב כזה של FEMI.
איפה קונים?
אולי כבר הבנתם את זה מתוכן המאמר, אבל חוסר בספקים שמביאים מכונות קטנות, איכותיות וידידותיות, ושוק יד שניה קטן ומצומצם יחסית, יוצר מצב בו צריך להוציא סכום נכבד על מכונה חדשה טובה, או לחכות בסבלנות להזדמנות יד שניה. בתחום הזה, מכונות חדשות וזולות הן לרוב לא אמינות לטווח הארוך, ולפעמים גם לא לטווח הקצר. אז קחו את הזמן, תחליטו אם מתאים לכם לעשות השקעה לחיים, תחפשו מציאות טובות בפייסבוק או יד 2 ותעשו רכישה מושכלת.
דברו איתי בכיף בוואטסאפ אם אתם צריכים להתייעץ קצת.
יאללה, תתחילו לעבוד בעץ! ואולי נתראה יום אחד במסע שלכם.
בהצלחה,
רפאל.
נ.ב. אם מצאתם את הכתבה הזאת מועילה ואתם רוצים לבוא לעבוד וללמוד אצלי בסטודיו, תסתכלו כאן בעמוד קורס הנגרות אצלי. הוא תמיד מעודכן לתאריכים הקרובים ויש בו המון פרטים.