כלי עבודה לנגרות מסורתית:
ממה מתחילים
התחלתם להכנס לעולם הנגרות המסורתית, ואתם רוצים לסדר איזה פינת עבודה חמודה בחצר או במחסן או בנגריית החלומות שאתם מקימים. רק….. מאיפה מתחילים? איזה כלים קונים? ומאיפה? ואיך לומדים? יש כל כך הרבה גישות ומידע שם בחוץ, שאפשר ללכת לאיבוד. אני אנסה לצייר כאן את התמונה כמו שאני רואה אותה.
כמובן, כל הנהרות מובילים אל הים, וזה רק הנהר שאני רואה, אבל הוא עובד וטוב לי איתו. בואו נתחיל.
דבר ראשון, הייתי אומר - תתחילו רק עם מה שאתם חייבים, ותרכשו בהתאם לצורך, ובהתאם לסוג הרהיטים שאתם רוצים לבנות. נכון, כיף לעוף על תחושת ההתחדשות, בטח כשמדובר בכלי עבודה, אבל לא פעם ראיתי אנשים שמים הרבה כסף על כלים שלא ממש ישמשו אותם, וחבל (זה לא אומר שלא תוכלו למכור את מה שכבר קניתם. בשוק הזה, דברים די שומרים על הערך שלהם).
חוץ מהעניין הכספי, יש גם קטע רגשי מיוחד בעיני שאתה בונה את הארסנל שלך לאט ובטוח, כמו קצב העבודה. ככה אתה גם מוצא את עצמך מחובר יותר לכלים ולמלאכה, ושומר רק מה שאתה באמת משתמש בו. יש בזה משהו נקי. תוסיפו לזה את העובדה שחלק מהכלים אפשר להכין בעצמנו (מקצועות ידניים, מפסלות, סכיני גילוף וכו' - עוד על זה בהמשך), ומצטיירת פה תמונה אחרת: דברים אישיים, אינטימיים, לא צרכניים. בדומה לרהיטים שאנחנו בונים.
אם תסתכלו על פינת העבודה שלי, אין לי יותר מידי כלים. יש לי את מה שאני צריך, פה ושם איזה משהו מיוחד לצורך ספציפי. אני לא אספן (קצת צורם לראות כלי עבודה מעלים אבק).
אז תתחילו ללמוד, תתחילו לעשות. לבד בבית אם אתם אוטודידקטיים (יש הרבה מקורות וסרטונים אונליין, בין השאר ערוץ היוטיוב שלי) ועם הזמן והנסיון אתם תבינו מה צריך. או אם אתם רציניים ומוכנים להשקיע כדי ללמוד מהר ולעומק - בקורס נגרות למתחילים אצלי.
לפעמים ההתלהבות בהתחלה תוביל אתכם לקנות דברים שאתם לא באמת צריכים - ואולי זה בסדר, אני מעודד את ההתלהבות, אבל יש משהו יותר מדוייק ונכון בלצבור את כלי הנגרות האהובים שלכם עם הזמן. אני מאמין שככה היחס לכלים הוא אישי יותר, חברים שרכשתם בדרך, וככה גם הנגרות שלכם תצא טובה יותר, מתוך הבנה של איך הדברים עובדים ומה אתם צריכים בדיוק.
ובכל זאת... כן יש רשימה של כלים שאני יכול להמליץ עליהם, כי אני די בטוח שאם תכנסו ברצינות לעולם הנגרות המסורתית אתם תצטרכו אותם.
הערה חשובה: העובדה שבעבודה שלי אני משתמש גם במכונות פוטרת אותי מהצורך בכל מיני כלים מיוחדים. מבחינתי המכונות שלי הן כלים מדהימים לא פחות מכלי היד ואני מחובר אליהן באותה מידה, ולא הייתי מוותר עליהן. הנגזרת של זה היא שבתמורה לידע שלי במכונות, יש כלי יד שכמעט ולא נגעתי בהם, ואני לא בר סמכא להגיד אם הם טובים או לא, או איך להשתמש בהם. אני מבין את מי שבוחר לא לעבוד עם מכונות נגרות, אבל אני חושב שלרוב הגישה השלילית לגביהן נובעת מניסיון לא טוב, חוסר הבנה של המכניקה, וטכניקות עבודה לא נכונות\בטוחות. זאת כמובן לצד העובדה המובנת שלהרבה אנשים אין את המרחב המתאים למכונות בסדנה הביתית שלהם.
מה שכן - את הכלים הידניים שלי אני מכיר טוב מאד ומרגיש בטוח בלב שלם ללמד את השימוש בהם ולהמליץ על כלים ספציפיים שהם בעיני הבסיס להכל.
אז הנה רשימות המומלצים שלי, בכלים ידניים ובמכונות.
(גילוי נאות: לנוחותכם, שזרתי פה ברשימה לינקים לרכישה באמאזון. כשאתם קונים דרכם, אני מקבל על זה עמלה מסויימת, וכך אתם מתגמלים אותי על הידע שאני חולק פה. עם כל מקום אחר, אין לי קשר ישיר, רק המלצה.)
כלים ידניים מומלצים:
שולחן נגרים:
אני נפגש הרבה עם הרצון לבנות שולחן נגרים כפרוייקט ראשון, וברור שזה מדהים גם כחוויה וגם האופציות הטכניות שזה פותח: גודל, מאסיביות, אפשרויות מלחציים וכו'. כל השולחנות שהיו בהסטוריה בערך ניתנים לשחזור ובניה עם הוראות מפורטות ויצרנים שמכינים את המלחציים המתאימים. ובכל זאת, לדעתי, תקנו את השולחן, ותתחילו לבנות רהיטים. גם כי הוא קצת מורכב ומסורבל כפרוייקט ראשון (תלוי איזה סוג שולחן כמובן, אבל בכל זאת), וגם העובדה שפרזול טוב הוא יקר, פלוס המשלוח, שלא לדבר על זמן העבודה, וכבר הרבה יותר כלכלי לקנות שולחן סבבה. מעבר לזה, אני חושב שלוקח זמן להבין איך אוהבים לעבוד, איזה מלחציים בדיוק מחפשים וכן הלאה, אז אם כבר לבנות שולחן זה אחרי צבירת נסיון והבנה מדוייקת יותר של הצרכים שלכם כעובדי עץ.
יש היום בארץ כמה יבואנים שמביאים שולחנות סבירים עד טובים, בטווח מחירים של 2500-6000₪. מה שחשוב בשולחן נגרים זה קודם כל מסה ויציבות, ואפשרויות אחיזה של מה שעובדים עליו. אני מעדיף שולחנות בסגנון גרמני מאשר סגנון שוודי. ההבדלים הם בסוגי המלחציים- אני אוהב מה שנקרא "tail vise" - אפשרויות האחיזה מאד ורסטיליות, גם להקצעת לוחות וגם לעבודה מדוייקת על חלקים קטנים יותר ליצירת מחברים\גילוף.
את השולחנות בסדנה אצלי (של חברת Hofmann & Hammer מגרמניה) הבאתי מאיש נחמד בשם אלי אשלים שמארגן את היבוא שלהם מגרמניה, אין לו אתר. יש צורך בהתארגנות של כמה אנשים כדי להצדיק את ההזמנה מבחינתו. מידי פעם זה קורה - צרו איתי קשר אם אתם רוצים להצטרף (סדר גודל של 4000-5000 לשולחן, עם זמן המתנה של כמה חודשים).
עוד אופציה לא רעה בשוק המקומי היא שולחן של חברת RAMIA הצ'כית (דגם PRO A-2) - שולחן יציב, לא גדול מידי, עם סגנון המלחציים שאני אוהב. אפשר למצוא אותו כאן (עלות לאחר הנחה באתר- באזור ה-4300).
שולחנות נגרים יד שניה בארץ הם לרוב במצב עבודה רע מאד אחרי התעללות ארוכת שנים, וכמעט תמיד לא מצדיקים את המחיר. אלא אם כן השולחן הגיע מנגר שאתם סומכים עליו והוא במצב טוב, לא הייתי נכנס להרפתקה של לנסות ליישר שולחן כזה - הרבה פעמים נתקלים במסמרים או שאר חלקים מוזרים שהורסים לך את הלהב. מנסיון :(
שולחן נגרים מסורתי בסגנון גרמני (עם Tail Viceׂׂׂ)
אבני השחזה:
הכל מתחיל בהשחזה. עמדת השחזה היא מקום שאם אתה לא חבר שלו, העבודה שלך פשוט לא תהיה טובה. אני ממליץ על אבני מים (להבדיל מאבני שמן, אבני יהלום או נייר לטש נדבק), בגרעינים 1000 + 8000 (עדיף אבנים נפרדות). היתרון של אבני מים הוא שהן מספקות תוצאה מהירה מאד. החסרון העיקרי הוא שהן נשחקות מהשימוש ודורשות השטחה מידי פעם עם אבן ייעודית נפרדת.
אני אוהד נלהב של חברת Norton. פשוט אין על התחושה, המהירות והתוצאה שהן מספקות. הן שורדות זמן רב (אני משחיז המון והסט הראשון שלי שרד בערך 7 שנים). ניסיתי כל מיני קומבינציות שונות מחברות ברמה בינונית\גבוהה ועוד לא מצאתי משהו שמתשווה לזה בעיני. במיוחד אבן ה 8000, היא קצת יקרה אבל כל כך שווה את זה.
צפו כאן בסרטון שלי שמדגים את ההשחזה עם האבנים האלה.
לינקים לרכישה באמאזון:
אבן 1000
אבן 8000
אבן קומבינציה 1000\8000
עמדת ההשחזה שעשיתי לי, עם אבני מים של חברת NORTON
אבן יהלום להשטחת אבני ההשחזה:
ממליץ על חברת ATOMA, גרעין 400. בלי אבן שטוחה אין להב שטוח, אז זה כלי חובה. יש כל מיני אבנים\אביזרים לצורך השטחת אבנים, מנסיוני אבן היהלום הזאת היא מדהימה ושורדת המון המון זמן אם משתמשים בה רק לצורך הזה. אני מחזיק גם גרעין 140, לזירוז התהליך, אבל ממש לא חובה, עבדתי רק עם ה400 במשך שנים.
גרעין 400:
גרעין 140:
גלגל השחזה (משחזת שולחנית):
לפעולה הזאת קוראים באנגלית "Grinding" - פינוי של הרבה חומר, ומהר, כדי לבסס את זווית הלהבים ולפנות את רוב החומר ככה שהרבה יותר קל להגיע לתוצאות אחר כך עם אבני המים (להעמקה בעניין הזה ממליץ מאד לצפות בסרטוני ההדרכה שעשיתי על השחזה, כאן. חלק בלתי נפרד מהעבודה. עם כמה התאמות, אפשר לעבוד איתו בנוחות בכל זווית שרוצים. מוכרים כאלה בארץ בחנויות המקוונות המקומיות. הגלגל נשחק עם הזמן וחשוב לאפס ולנקות אותו מידי פעם בעזרת אבן יהלום קטנה שנמכרת באותן חנויות.
אני נהנה מהעבודה עם המשחזת הידנית, אם כי יש שמוצאים אותה מאתגרת בקורדינציה. זה עניין של התנסות ועקומת הלמידה היא לא משוגעת מידי, ומשתלמת מאד לטווח הארוך. חשוב לפתח את השריר הזה של תשומת הלב לתנועות הקטנות ולמעקב אחרי ההשפעה שלהן על החומר. זה משרת אותנו בבניית הרהיטים.
מתישהו הבאתי גם משחזת חשמלית לצורך תיקונים של להבי מפסלות או מקצועות שנוצר הצורך להוריד מהם הרבה חומר (מצב נפוץ יותר בסדנה משותפת כמו שלי). מותקנת עליה אבן יהלום (CBN) ולא אבן רגילה, כדי לא "לשרוף" את חיסום הפלדה. והאמת היא שאני כל כך אוהב אותה שאני משתמש כבר כמעט רק בה. המשחזת הידנית עדיין שם, לפעמים יש חבר'ה שמעדיפים אותה, ולפעמים גם אני, לשם הנוסטלגיה והשקט.
מפסלות:
הייתי הולך על סט בסיסי של חמישה גדלים (משהו כמו 3 מ"מ, 6 מ"מ, 10 מ"מ, 15 מ"מ, 20 מ"מ). יש חברות כמו Dictum או Luban שמביאים לארץ והן סבבה לגמרי.
אני עובד עם מפסלות של Lie Nielsen, שהן יקרות מאד וטובות מאד (להשיג כאן מאנגליה). יש עוד חברות שמייצרות ברמה גבוהה, כמו וריטאס הקנדית, אם כי לא ניסיתי את המפסלות שלהן בעצמי. אני מאד את אוהב את התחושה והמשקל של לי-נילסן.
עוד מקור טוב למפסלות זה שווקי יד שניה (בעיקר בחו"ל אם יוצא לכם פעם בעיר גדולה) או מוכרי כלים ואוספים מקומיים (חפשו אותם בפייסבוק), או באיביי. אפשר למצוא מציאות של ממש, כל מיני חברות עבר טובות - זה בסך הכל חתיכת פלדה ישרה מחוברת לידית (להבדיל מכלים מורכבים יותר עם חלקים זזים וכו'), אז זה כלי מאד נפוץ עם הסטוריה ארוכה ואפשר למצוא אותו בקלות. מה שכן, מפסלת ישנה, גם אם היא מיצרן טוב, כנראה תצריך יותר עבודת הכנה שלכם, במיוחד בהשטחת החלק השטוח של הלהב.
חלק מהמפסלות שלי הכנתי על ידי הסבה של שופינים ישנים והכנת ידית - שוב, נגרות אישית. כשזה עובד - המפסלות האלה לא נופלות ברמת הביצוע ממפסלות מיוחדות ויקרות. הן גם בנויות בדיוק לפי הטעם והצורך שלי.
כמה מפסלות נבחרות: הראשונה מימין היתה פעם שופין שסבא שלי הביא איתו מדרום אפריקה. השניה מימין של "לי-נילסן", יש לה עוד כמה אחיות. השאר גם מתוצרת עצמית לפעולות מיוחדות.
מקצוע בלוק פליין מס׳ 102 (Block Plane):
כמה קטן, ככה ורסיטלי. מיישור משטחים קטנים, ליישור קצוות וגדעים, ועד טיפול נוח בפינות ליצירת ריכוכים ופאזות, זה אולי המקצוע שאני משתמש בו הכי הרבה. התחושה והמשקל שלו נהדרים ונוחים ביד. אפשר לעבוד עם שתי ידיים או יד אחת. לא ממליץ על רפליקות זולות, אבל יש רמות ביניים לא רעות כגון LUBAN.
אפשר למצוא כאן באתר דאבטולס המקומי, או כאן באתר CLASSIC HAND TOOLS מאנגליה מנהם רכשתי כמה פעמים בעבר.
הערה קטנה וחשובה: אף להב לא מגיע מוכן לשימוש, גם אם הוא מיצרן טוב מאד. חייבים להשחיז אותו, ולהשחיז אותו טוב. כל להב מורכב משני מישורים שפוגשים אחד את השני, ואת שניהם אנחנו רוצים ללטש. זה בעצם השלב הראשון והחשוב מאד בהשחזה, ועשיתי עליו סרטון הדרכה. לגבי ההשחזה השוטפת של זווית הלהב - צפו בסרטון שלי כאן.
מקצוע הלי נילסן שלי מבסוט על עצמו
מקצוע בלוק פליין # ½60:
מוצק וכבד יותר, יש בו את האפשרות לסגור את פתח הסוליה קרוב מאד ללהב בזמן ההקצעה, ככה שהסיבים מוחזקים מטה ולא מתרוממים ונקרעים, גם אם עובדים נגד כיוון הסיבים (תכונה שאי אפשר להמעיט בערכה). בנוסף, צידי המקצוע הם ב 90 מעלות אליו, דבר שמאפשר לעבוד איתו עם שוטינג בורד (Shooting Board), לעומת ה-102 בעל הצורה היותר ארגונומית ונוחה יותר לפעולות ביד אחת. לי יש Lie Nielsen. הגרסה של Dictum היא גם מוצלחת לדעתי ויש כמה כאלה לשימוש התלמידים, במקרים בהם ה-102 לא מצליח להתמודד עם הסיבים.
כאן באתר דאבטולס המקומי (שמחזיק גם אלטרנטיבות זולות יותר שלא ניסיתי בעצמי, או כאן ב CLASSIC HAND TOOLS, אנגליה.
שליטה על מיפתח הלהב
מקצוע לשימוש כללי:
עם כל הכבוד והאהבה למקצועות הקטנים, יש מקצוע אחד שהוא לב העניינים. משהו מספיק ארוך ומספיק רחב כדי להקציע את רוב הגדלים שאנחנו עובדים איתם, אבל לא ארוך או רחב מידי שהופך אותו למסורבל. בדרך כלל, מקצוע כזה יופיע בצורה בה הלהב יושב עם זווית ההשחזה כלפי מטה, בזווית כוללת של כ 45 מעלות ובתוספת שובר שבבים (צ'יפ ברייקר). "סטנלי מספר 4" הוא המפורסם שבהם. ככלל, ככל שהמקצוע רחב יותר הוא משמש להחלקה (Smoothing), וככל שהוא צר וארוך יותר הוא משמש ליישור קצוות (Jointing).
גם כאן, אפשר ללכת על רמת הביניים הטובה, או על קלאסיקת איכות מודרנית של לי נילסן\וריטאס.
באופן אישי אני למדתי לבנות ולעבוד עם מקצועות העץ סטייל Krenov - בעיקר בגלל נוחות העבודה (תחושה של עץ בידיים וצורה שמגולפת בול ליד שלי ולשימוש הספציפי), בשילוב של להבים תוצרת Hock ארה"ב המיובאים לארץ (כאן באתר דאבטולס). תלמידים שבאים אלי לטווח הארוך לרוב בונים להם גם מקצועת עץ בגודל טוב לשימוש כללי. יש לי כעשרה מקצועות כאלה בגדלים שונים ולשימושים שונים, וכל אחד מהם הוא עם אופי, עם סיפור על התקופה בה יצרתי אותו. זו חוויה אינטימית ומחוברת יותר לכלים שלך ואני מעודד את זה בלב מלא. ואל תטעו, הבנייה העצמית היא לא הקרבה באיכות, אולי אפילו ההפך. קרנוב קרא למקצוע הזה "הכינור שבאורקסטרה", שעל פיו כל המנגינה מכוונת.
אני חושב להפיק סרטון הדרכה מפורט של בניית מקצוע בסגנון קרנוב, כי זה נושא שקרוב לליבי. אבל אני לא בטוח שיש מספיק קהל שיצדיק את המאמץ. אם אתה קורא את זה ואתה מעוניין, יותר מאשמח אם תשלח לי הודעת וואטסאפ שאתה בקטע. אם מספיק אנשים ירצו, אלך על זה :) תודה!
בנוסף למקצועות העץ אני מחזיק מקצוע זווית נמוכה מספר 62 של לי-נילסן. בובה של מקצוע שמאפשר גם סגירה של מיפתח הלהב למניעת קריעה של הסיבים.
לגבי גדלים נוספים או מיוחדים, הייתי מחכה ורואה מה באמת הצרכים שלי, מה גודל הרהיטים שאעבוד עליהם, באיזה מכונות אשתמש, אם בכלל, וכו'.
חלק ממקצועות העץ שהכנתי. מידי פעם מצטרפת אחת חדשה למשפחה.
פטיש לכיוון מקצועות:
יש כל מיני, מערביים ויפניים. נפוץ גם להכין פטיש כזה בעצמך. יצא לי להכין לא מעט כאלה, עם ראש מברזל או פליז. בסך הכל זה פטיש קטן שנוח לטפוח איתו על הלהב כדי לכוון את עומק החתך או להשוות בין הצדדים כדי שיחתוך מקביל. יש כאלה שצד אחד שלהם הוא מברג לפתיחת שובר השבבים של מקצועות זווית גבוהה, וזה מאד נוח ועדיף בעיני מהמברגים הנפרדים שאפשר לקנות. אני משתמש בפטיש מעולה של חברת Glenn Drake האמריקאית (שלצערי נראה שסגרו את הבאסטה), ויש גם אופציות זולות יותר, אם כי צריך לרוב להוריד קצת חומר מהצד של המברג כדי שהוא יהיה דק מספיק להשתלב בחריץ הבורג של שובר השבבים.
פטיש כזה באמאזון:
פטיש מפסלות:
בגדול, משהו עם מסה שנותן פידבק טוב כשטופחים על מפסלת ליצירת מחברים. אני אוהב את הפטישים היפניים שעשויים פלדה ומרכזים את הכובד בראש קטן יחסית, לעומת ה"מאלט" המערבי. אני משתמש בפטיש 375 גרם. איפשהו בטוחח בין 300 ל 500 גרם זה טוב.
פטיש יפני 375 גרם (יש שם גם במשקלים שונים):
מימין: פטיש כיוונון מקצועות של גלן דרייק, פטיש כיוונון מתוצרת עצמית, ופטיש מספלות יפני 375 גרם
זוויתנים:
כלי חובה, כי אני חייב לדעת אם הדברים ישרים\שטוחים ובתשעים מעלות. אם כבר, אז זוויתן מתכוונן שפותח עוד המון אפשרויות של סימון ומדידה, והסרגל הנשלף שלו גם מאד שימושי בכל מיני סיטואציות. אני ממליץ על הגודל הבינוני (15 ס"מ) של חברת Starrett האיכותית מאד, התועלת לעומת העלות היא באמת אדירה (קיימות גם אפשרויות זולות יותר, אבל מניסיוני השימוש בהם הוא לרוב מתסכל). גם הגרסה הגדולה יותר של 30 ס"מ מאד משרתת אותי - הסרגל הארוך מאד עוזר לבדיקת משטחים, קצוות, סוליות של מקצועות ושאר ירקות.
אם אתם רוצים לעוף על עצמכם, הזוויתן הקטן של Starrett (ידוע גם בכינוי "Little Buddy") הוא באמת חבר מדהים אם כי היקר מבין כולם. אלטרנטיבה פשוטה היא זוויתנצ'יק קטן של חברת SHINWA, הוא לא מתכוונן אבל נוח להסתובב איתו, לבדוק קצוות ומשטחים קטנים.
זוויתן סטארט 15 ס״מ:
https://amzn.to/3AHHlUO
זוויתן ישר 10 ס״מ (גודל בינוני שגם נחמד שיש אותו):
זוויתן 30 ס״מ:
זוויתנצ'יק SHINWA:
סרגל ישר ("straight edge")
לבדיקה של ישרות משטחים או קצוות, במידות שגדולות יותר מסרגלי הזוויתנים שלנו שגם הם בעצם "straight edge" קטן. הטובים והיקרים עשויים מברזל יצוק (לי יש כזה באורך 60 ס"מ של וריטאס), ויש כאלה הרבה יותר זולים מאלומיניום שלגמרי עושים את העבודה (יש לי באורך מטר).
מאד עוזר לדקת איפה ה "high spots\low spots", כדי לדעת איפה להתמקד בעבודה עם המקצוע הידני.
סרגל אלומיניום:
נבחרת הזוויתנים המתכווננים שלי (כמעט כולם של סטארט).
למעלה יש גם סרגל ישר ויצוק של וריטאס לבדיקת ישרות של משטחים ארוכים.
מסור קטן ודק לחיתוך מחברים:
מסור יפני דוזוקי עושה את העבודה. ליצירת מחברים, קיצור חלקים ושימוש כללי. אני אוהב את הקלילות והדקות של המסורים היפניים, היד שלך קרובה אל החומר והחיתוכים נקיים. אפשר להוסיף גם מסור יפני גדול יותר ללא ראש קשיח לפיצול קורות גדולות לאורכים קצרים יותר. אני משתמש אישית במסור "extra-fine douzouki" שרכשתי מ LEE VALLEY בקנדה (עושים גם משלוח לארץ). מסור מעולה, לא מאד יקר, עם החתך הכי דק ונקי שאני מכיר (טוב במיוחד להכנת מחבר זנב-יונה).
עוד אופציה חמודה וממש זולה שהוספתי לסדנה לאחרונה בשביל תלמידים היא מסור של חברת ZONA - יצא לי להשתמש בו בתקופתי בקנדה וזכרתי אותו לטובה. ממש קטן וקומפקטי, נוח ביד ומתאים גם לזנבות יונה גדולים יחסית על אף גודלו הקטן.
מסור דוזוקי פשוט, 15 ס"מ (אלטרנטיבה לזה שציינתי):
מסור ZONA:
מסור "extra-fine douzouki" מ LEE VALLEY
סרד סימון
מעולה לסימון מיקום מדוייק לחיתוך מחברים, במיוחד מורטיס וטנון - נותן חריץ פיסי אליו אפשר להכניס את המפסלת למעבר האחרון. אני משתמש בו גם לחריצת המיקום של מגרעות לפני העברה על רוטר כדי למנוע שבירה של הסיבים מעבר לגבולות הגיזרה. Veritas מייצרים סרד מעולה (כאן) ויחסית זול לדעתי (אם כי הלהב דורש השחזה טובה לפני השימוש). אני משתמש ב Tite-mark של חברת Glen Drake. כלי מעולה. שוב לצערי נראה שהם כבר לא מייצרים.
ניתן גם למצוא אלטרנטיבות זולות מאד שעושות את העבודה, לא ניסיתי אותן אז לא יכול להמליץ על משהו מסויים.
סרדי סימון
שופינים:
אני אוהב מאד שופיני "הביליס" שטוחים. אחד קטן ואחד גדול יותר מספיקים לרוב הצרכים שלי. בנוסף אני מחזיק שופין גימורים עדין מאד לטיפול סופי בפינות של עצים קשים. לא מזיק שיש גם איזה שופין גס ושופין אחד או שניים עגולים בסביבה. בגדול זה לא כלי חשוב מאד בסגנון העבודה, אם כי יש סיטואציות שהוא מאד עוזר.
שופין "הביליס" (חברה מעולה, קרוב לרמת פיניש אבל גם מוריד חומר במהירות סבירה):
https://amzn.to/3AKABWc
סט שופיני הביליס במגוון צורות (שימושי בכל מיני סיטואציות מיוחדות, במיוחד בגילוף:
ספוקשייב
התלבטתי אם להוסיף את הכלי הזה לרשימה הזאת, כי אני לא בטוח שהוא באמת חלק מרשימת הבסיס. אבל, אם אתם מתכננים באזשהו שלב לעבוד על משהו עם קימור - זה כלי שהוא בגדר חובה. אפשר לחשוב עליו כמקצוע בעל גוף קצר מאד וידיות מהצדדים, מה שמאפשר לו לזרום על קימורים (מקצוע רגיל לא כל כך טוב עם קימורים, בוודאי שלא קימור פנימי).
לי יש את הגרסה הפשוטה והאהובה של לי-נילסן, ללא ברגי כיוונון, רק קצת טפיחות על השולחן ואתה במקום הנכון. כלי ברמה גבוהה וסופר נוח בידיים. הוא מגיע בגרסה עם סוליה שטוחה בשבילקימורים חיצוניים ופנימיים, וגרסה בעלת סוליה מעוגלת לקימורים בעלי רדיוס קטן יותר שהספוקשייב השטוח לא מצליח להגיע אליהם.
יש גם גרסה לא רעה של חברת DICTUM הגרמנית, שונה בסגנון - יש 2 ברגי כיוונון שצריך להתרגל לעבודה איתם.
יש גם גרסאות פרימיום של וריטאס שלא ממש התנסיתי איתן הרבה (פה ושם אצל תלמידים שרכשו). וגם אופציות זולות בהרבה - פחות ממליץ על אלה, אלא אם כן יש לכם הרבה ניסיון, כי מנסיוני יש כל מיני פעולות הכנה שצריך לעשות לספוקשייב כזה כדי שיעבוד, ובתור מתחיל קשה לשים לב לכל הדברים האלה או לבצע אותם נכון. גם אז, לא בטוח שיהיה נוח להשתמש בכלי. בקיצור, קנו משהו איכותי אם אתם רוצים להנות.
ספוקשייב של לי-נילסן
קליבות (קלאמרות)
במובן מסוים זה צריך להיות בראש הרשימה, כי העבודה שלנו פשוט לא אפשרית בלי האפשרות להחזיק דברים במקום, חזק ויציב. גם בשביל העבודה השוטפת על העץ וכמובן להדבקות מכל הסוגים.
בגדול, אני משתמש בשתי קטגוריות של קליבות: קליבות צינור\Bar clamp להדבקת פלטות או משטחים ממספר לוחות, וקליבות קלאסיות שמתאימות לרוב הסיטוציות האחרות. כמובן יש חלוקות ותת חלוקות וחברות שונות עם דגשים שונים - מה שחשוב זה שהקליבה תעשה את העבודה שלה, תשאר במקום, תהיה נוחה לשימוש ותשרוד לאורך זמן - זה כלי שלרוב עובד קשה.
אמליץ כאן על כמה סוגים שכמעט כל העבודה שלי מסתמכת עליהם:
קליבות K BODY של חברת BESSEY:
לא בחירה ראשונה מובנת מאליה, אבל ברגע שעובדים עם הקליבות האלה, כמעט אין להן תחליף. בעצם הן מתפקדות גם כ Bar clamp וגם כקליבה רגילה.
יש אותן בגרסה ה"מקצועית" והיקרה שבה אני משתמש - לצערי אין כיום משלוח שלהן לארץ מאמאזון וצריך לרכוש מחברות אחרות שכן שולחות לישראל ולשלםיותר מכס. עדיין שווה את זה לדעתי אבל לא שווה לכל כיס, יוצא כמעט 400 שקל ליחידה. אבל, יש גם גרסה פשוטה יותר ששמעתי שגם עושה את העבודה, אמנם קצת פחות מאסיבית אבל זה לאו דווקא חסרון. הן חצי מהמחיר וגם זמינות במשלוח חינם לארץ.
הנה כאן: https://amzn.to/4cV1sMv
קליבות קלאסיות ("F BODY"):
ניתן למצוא קליבות ישנות כאלה תוצרת הארץ של חברת "החורט" שלצערנו כבר לא קיימת, אבל הקליבות שהם יצרו הן מעולות ועדיין נותנות עבודה יפה. יש לי כמה כאלה והרבה פעמים הן מצילות את המצב. מנסיוני אם מוצאים כאלה, תבדקו את מצב ידיות העץ כי נקודת הכשל נמצאת שם. לא משהו לא פתיר אבל עדיף כלי שעובד טוב מההתחלה.
גם כאן חברת BESSEY מציעה אופציות טובות, אמנם לא סופר HEAVY DUTY אבל לחלוטין כלי טוב שעושה את העבודה, במחיר טוב. יש לי כל מיני שלהם ובגדול אני מבסוט. יש אותן בגדלים שונים כאן באמאזון, ונכון להיום גם רובן במשלוח חינם: https://amzn.to/3ASrZNb
קליבות צינור
פה מדובר על סט שני חלקים, שמבריגים ומלבישים על צינור מתכת בכל אורך שבוחרים. (עדיף את הגרסה שמתאימה לצינור 4\3 צול). מתאים להדבקת פלטות אבל גם בא בטוב מאד בהדבקת מחברים של לוחות- זנב יונה או מחבר דיבלים למשל.
גם כאן BESSY עושים עבודה מצויינת: https://amzn.to/4d3FMy4
קליבות DUBUQUE BAR CLAMPS
אולי הקליבות האהובות עלי ביותר - פשוט בנויות כל כך טובות, נראות טוב ונוחות לעבודה. אלא, שאין משלוח או יבואן שלהן לארץ. מתאימות בעיקר להדבקת לוחות. אפשר למצוא אותן כאן בארה"ב, ששם הן מיוצרות, או כאן מגרמניה במשלוח (יקר) לארץ. אישית הבאתי 10 כאלה בזמן ביקור בגרמניה, הייתי צריך לפרק אותן כדי שיתאימו למזוודה...
עדכון (ספטמבר 2024): מצאתי הבוקר באמאזון הצעה של 10 קליבות כאלה, במשלוח חינם לארץ! אחרי קצת מיסים, זה יוצא 170 שקלים לקליבה, שזה דיל מדהים לדעתי. למרות שכבר יש לי כאלה, אני מתרגש שזה זמין :) הנה כאן: https://amzn.to/3XxKv6u
קליבות עץ KLEMSIA
אלה קליבות פשוטות וקלות לתפעול, לא עם אותו כוח לחיצה של קליבת מתכת טובה אבל אני מוצא את עצמי משתמש בהן יותר ויותר בשנים האחרונות - לפעולות הדבקה עדינות, להחזקה מהירה וקלה של חלקים אל שולחן העבודה וכו'. שווה להחזיק לפחות שתיים כאלה בארסנל: https://amzn.to/3BBrNSP
עיפרון מכני עופרת 2 מ"מ, ומחדד מתאים
למה זה נכנס לרשימת הכלים? כי התחלה של עבודה טובה היא סימונים מדוייקים. הקצה הדק והמתכוונן מאפשר לסמן מיקומים מדויקים למחברים. אני משתמש בו כל הזמן, וביצירת מחברי זנב-יונה הוא בלתי ניתן להחלפה מבחינתי כי אפשר להבליט החוצה את העופרת די רחוק כדי להגיע למקומות שקשים לסימון בזמן העתקת מיקום המחברים. אני משתמש בעופרת 2B - לא רכה מידי, לא קשה מידי.
אני ממליץ ספציפית על עפרון של חברת STEADLER, לאור העובד שהמחדד הייעודי שלהם נותן את התוצאה הטובה והעקבית ביותר, לעומת המחדדים הפשוטים.
חוץ מזה אני אוהב לעבוד גם עם עפרון מכני עם עופרת 0.9 מ"מ לסימונים שצריכים להיות פחות מדוייקים אבל נראים לעין (כמו קו שאחתוך אחר כך לידו על מסור הסרט), ועפרון רגיל בעל עופרת רכה (5B או 6B) בשביל לקשקש על כל שטח הפנים לפני הקצעה, ככה אני יכול לעקוב איפה "נגעתי" ואיפה לא, בין אם זו הקצעה ידנית או אם מכונה.
עפרון STEADLER MARS TECHNICO:
מחדד STEADLER:
עופרת 2B:
עפרון 0.9 מ"מ שאני אוהב (PENTELׂ):
https://amzn.to/4e1EAMr
חבילת 12 עפרונות 6B:
מסקינגטייפ כחול:
("Blue tape"\"Painters tape") של חברת 3M - מעולה לסימון, חציצה מגימור, הדבקה (הגמישות שלו משמשת כעין כליבה) ובכלל פשוט כיף להשתמש בו. ויש לו ריח נעים. בזמן הלימודים שלי בקנדה לא יכולנו לחיות בלי הסרט הזה, והדבק הדו צדדי להלן. הזהרו מחיקויים של שני הדברים האלה.
חבילה של 4 גלילים ברוחב אינצ' תספיק לכם להרבה זמן:
https://amzn.to/3T9l9JC
דבק דו צדדי לבן:
של חברת ipg, ארה"ב. ספציפית אותו כי הוא חזק, אמין, נחתך בקלות, ויורד בלי להשאיר סימנים. מעולה לקיבוע זמני של חלקים, במיוחד לצורך אופרציות על מכונות.
רוחב אינצ׳ (משתמש בו הכי הרבה):
רוחב 3/4 אינצ':
רוחב 2 אינצ׳:
נייר לטש נדבק (גליל)
אני חושב על המוצר הזה ככלי עבודה לכל דבר - העובי שלו אחיד מאד, וכשהוא דבוק על משהו אתה יכול לסמוך על זה שתקבל בדיוק את זה כשאתה משייף עליו. שימושי מאד להשטחת סוליות של מקצועות ידניים, השטחת להבים כשמקבלים אותם בפעם הראשונה, וגם בעבודת הנגרות עצמה יש כל מיני אופרציות שהנייר הזה ממש עוזר בהן. אני עובד עם 3 גרעינים שמשמשים אותי היטב (ממליץ רק על חברת 3M קצת יקר אבל שורד המון זמן אם משתמשים באופן מושכל ושומרים את החתיכות במיכל מוגן מאבק לאחר השימוש):
גרעין 180 https://amzn.to/4fXkAfA
גרעין 80 https://amzn.to/3Z0e7KX
גרעין 500 https://amzn.to/4cG52Kn
בונוס: חומרי גימור
אני מדלג פה לסוף, וזורק כמה מילים על חומרי גימור שאני אוהב. אני די מינימליסט בקטע הזה ולא מתיימר גם להיות מבין גדול בגימורים, אבל יכול לחלוק עם מה שעובד טוב בשבילי.
שמני גימור "אודיס"
במשך שנים הייתי משתמש אדוק של שמן דני ("DANISH OIL"), אבל אני חייב להגיד שהשמנים של ODIES די שכנעו אותי בפשטות היישום וביופי וההגנה שהם נותנים. יש את השמן הקלאסי, ואז עוד כל מיני וריאציות. הנה אלו שאני משתמש בהם:
שמן אודיס קלאסי (מגיע כערכת גימור עם פדים ליישום ומגבות לבנות לניקוי): https://amzn.to/3WZIG0F
אודיס דארק (דליל יותר וכהה יותר): https://amzn.to/3T5d3lh
אודיס ווקס (תערובת משחה קשה שהיא משהו בין שמן לווקס): https://amzn.to/3Tac82T
שלאק (פוליטורה)
גימור מסורתי, עדין ויפהפה שנותן הגנה בסיסית ומינימלית, ונתנת לעץ להשאר כמו עץ, בלי שמורגש שיש עליו ציפוי. מעבר לזנה, אפשר לבנות שכבות מרובות של החומר הזה ולעשות מה שנקרא "French Polish", לקבלת מראה מבריק במיוחד שאופייני להרבה רהיטים ישנים מסורתיים. אני משתמש בו רק כחומר גימור מינימליסטי. זה בעצם הפרשה של תולעים שמיובשת ונמכרת בתצורה של שבבים שצריך להמיס באתנול טהור או ספירט.
הוא מגיע בכל מיני גוונים, אני משתמש וממליץ רק על BLONDE, שפחות משנה את הגוון הטבעי של העץ. כמובן זה עולם שלם וכל אחד יעשה כראות עיניו.
הנה לינק לשלאק איכותי: https://amzn.to/3Y6DaKg
בונוס: ספר
אוקיי, זה לא ממש כלי עבודה, אבל אני לא יכול לדמיין את העבודה שלי בלי התורה של ג'יימס קרנוב. אולי זה כן סוג של כלי?... הספר הראשון שלו הוא מונומנטלי, לא באורך שלו אבל במשמעות שלו: הוא מדבר על ה"למה", לא על ה"איך". וכשה"למה" יותר ברור, גם ה"איך" לובש צורה, משתפר ומתמקד.
אפשר למצוא אותו כאן: https://amzn.to/3XiTjfh
עד כאן לכלים ידניים - אם יש משהו שנראה לכם בסיסי וחשוב ולא נמצא ברשימה אתם יותר ממוזמנים ליצור איתי קשר בוואטסאפ, לשאול משהו או לבקש המלצות.
איפה קונים?
חוץ מהלינקים שסיפקתי כאן לאמאזון, בארץ יש כמה חנויות וירטואליות שעושות עבודה טובה: Dovetools, Tool Eden, ותירוש. לכל אחד קולקצייה וספקים שונים, שווה לחקור את הכל. לדעתי הכל במחירים סבירים לגמרי, ובכלל זה טוב לתמוך בבראנז'ה המקומית.
יש גם עולם שלם של חנויות מקוונות בצפון אמריקה וגם באירופה - בעיקר אנגליה וגרמניה. שימו לב שיש תשלום מכס נוסף כשהמשלוח מגיע לארץ (אם גובה ההזמנה הוא מעל 75 דולר), במיוחד אם זה דרך UPS או FEDEX שגובים דמי ניהול נוספים.
כמה אתרים בחו"ל שיצא לי לקנות מהם:
https://www.classichandtools.com (אנגליה)
https://www.dictum.com (גרמניה)
https://www.axminstertools.com (אנגליה)
https://www.leevalley.com (קנדה)
יאללה, תתחילו לעבוד בעץ! ואולי נתראה יום אחד במסע שלכם.
בהצלחה,
רפאל.
נ.ב. אם מצאתם את הכתבה הזאת מועילה ואתם רוצים לבוא לעבוד וללמוד אצלי בסטודיו, צרו איתי קשר כאן בוואטסאפ.